אחד המשפטים הכי שכיחים שאני שומעת מבני זוג שרוצים להתגרש ולא עושים את הצעד. במקרים אלו השאלה המתבקש תהא דווקא: האם באמת כדאי להתגרש או האם עליי להמשיך לסבול? כי מה יגידו עלי? שפרקתי משפחה? שהרסתי בית? שנכשלתי בזוגיות? אני לא יודע/ת איך עושים את זה הכי נכון עם הילדים? מתי מספרים להם ומה אומרים? איך מתמודדים עם כל ההוצאות שיהיו לנו עכשיו שיש שני בתים? איך מסתדרים עם הילדים לבד? ובלעדיהם בסופי השבוע? אני ממש רוצה להתגרש אבל מפחד/ת כי הכל נראה לי קשה ולא ברור, יש שם חוסר וודאות וחלל ענק שאין לי מושג איך למלא אותו. להתגרש או לסבול? הראש מתפוצץ, כשאנחנו חושבים על גירושין הדאגה אוכלת אותנו והמחשבות האלה מטרידות אותנו ובעצם גורמות לנו להשאר במקום ולא לעשות את הצעד המיוחל. אז איך משתחררים מהמחשבות המטרידות האלה, אוזרים אומץ ועושים את הצעד הראשון?על זה אדבר בפודקאסט…